אלקטרושליליות (אלק"ש) כפי שפותחה על ידי לינוס פאולינג ב-1932 מתארת את העובדה כי גרעין האטום החיובי לא מושך אליו רק את האלקטרונים של אותו האטום, אלא גם יוצר כוחות משיכה עם אלקטרוני ערכיות של אטומים הנמצאים בקשר קוולנטי ובכך משתפים את האלקטרונים שלהם. במילים אחרות, בעת יצירת קשר קוולנטי בין שני אטומים אלקטרוני הערכיות מרגישים משיכה לשני הגרעינים בקשר וכך נוצר מאזן כוחות המאפיין את הקשר הקוולנטי.
ככל שאטום יהיה יותר אלקטרושלילי כך ימשוך לעצמו אלקטרונים במידה חזקה יותר. האלק"ש במגמה הפוכה לרדיוס האטום: שככל שאלקטרונים יותר קרובים לגרעין כך הגרעין ימשוך אותם חזק יותר לפי קולון. ככל שרדיוס האטום קטן כך האלקטרושליליות שלו תעלה ומנגד ככל שרדיוס האטום גדל כך קטנה המשיכה לגרעין עקב המרחק ולכן אלקטרושליליות של האטום תקטן גם.
ערכי האלקטרושליליות נעים בטווח 0.0 ועד 4.0. ערכי האלקטרושליליות נקבעים לפי טבלה מתאימה המצורפת בדף הנוסחאות לבגרות בכימיה. (מקור: משרד החינוך)
נבחין כי לטור השמיני של משפחת הגזים האציליים אין ערכי אלק"ש, במילים אחרות לגזים אציליים ערכי אלק"ש אפסיים. לאטום של גז אציל ישנה רמת אנרגיה ערכית מלאה ולכן אין לאטום כזה זיקה ליצירת קשר כימי.
