קטגוריות

אלקטרונים
בגרות לכימיה
הטבלה המחזורית
המול
המולקולה
המצב הגזי
הקשר הקוולנטי
חומרים
חומרים אטומרים
חומרים יוניים

ערכים:

חומרים מחזרים
חומרים מחמצנים
מחמצן מחזר, חימצון חיזור
נפח מולרי
נוסחה אמפירית של חומר במצב הגזי
טמפרטורה
נפח גז
לחץ

קשרים בין מולקולריים

בין קטבים נגדיים של מולקולות שכנות יהיו כוחות משיכה חשמליים שייקראו קשרים בין מולקולריים או לחילופין אינטראקציות בין מולקולריות.

קשרים בין מולקולריים תמצית

קשרים בין מולקולריים יתחלקו לקטגוריות שונות לפי חוזק הקטבים (מטענים חלקיים) הנוצרים על המולקולה.

דו קוטב רגעי
מולקולות לא קוטביות יכולות ליצור קטבים רגעיים. במילים אחרות עקב התנועה המתמדת של האלקטרונים סביב האטומים ובקשר הקוולנטי בכל רגע נתון האלקטרונים יכולים להימצא באיזור אחד של המולקולה וכך ליצור קוטב חלקי שלילי רגעי, אך בהסתכלות כוללת נוכל לומר שהמולקולה איננה קוטבית.
בדוגמה הבאה נבחן את מולקולות גז המימן שאלו מולקולות סימטריות וללא קשר קוולנטי קוטבי בכלל אך עקב תנועת האלקטרונים נוצרים קטבים רגעיים היכולים ליצור קשר בין מולקולרי חלש.

דו קוטב רגעי בין מולקולות

בדוגמה הבאה ניתן לראות את פיזור האלקטרונים בצורה נוספת, הפעם דו קוטב רגעי הנוצר בין אטומים בודדים במצב גזי. כאשר האלקטרונים מפוזרים באופן שווה אין קוטביות אך עקב התנועה המתמדת יכול להיווצר מצב בו האלקטרונים יתמקמו באיזור אחד של האטום וכתוצאה מכך ייווצרו קשרים בין מולקולריים רגעיים. קשר זה הוא החלש ביותר ולכן בכדי לעודד דו קוטב רגעי אצל גזים אצילים יש צורך בטמפרטורות נמוכות במיוחד בכדי להאט את תנועת החלקיקים.

דו קוטב רגעי בין גזים אידיאליים

דו קוטב קבוע
מולקולות קוטביות הן מולקולות בעלות דו קוטב קבוע ולפי ההגדרה בין קטבים נגדיים של מולקולות שכנות יהיו כוחות משיכה חשמליים שייקראו קשרי וַן דֵר וַלְס (ו.ד.ו). דו קוטב קבוע יוצר מטענים חלקיים גדולים יותר כתוצאה מהפרש אלקטרושליליות גדול ולכן כוחות המשיכה החשמליים בין המולקולות יהיו חזקים יותר, לסיכום דו קוטב קבוע חזק יותר מדו קוטב רגעי.

דו קוטב קבוע

מכיוון שמולקולות קוטביות הן בעלות מטענים חלקיים קבועים לעומת מולקולות לא קוטביות היוצרות דו קוטב רגעי, חומרים קוטביים לא יתערבבו עם חומרים לא קוטביים. הדוגמה הנפוצה ביותר היא שמן (פחמימן, לא קוטבי) שאינו מתערבב עם מים (קוטבי).

קשרי מימן
מקרה קיצון של דו קוטב קבוע (ו.ד.ו) הוא מצב בוא אטום מימן (H, 2.1) קשור לאחד משלושת האטומים הכי אלקטרושליליים בטבלה המחזורית : חנקן (N, 3.0), חמצן (O, 3.5) או פלואור (F, 4.0). במצב כזה מתקבל פרוטון חשוף שזהו מצב בלתי יצבי עם מטען חלקי חיובי גדול, כתוצאה מכך הפרוטון החשוף ימשך לזוג אלקטרונים לא קושרים של אטום אחר מקבוצת N,O,F להם יהיה מטען חלקי שלילי גדול בעקבות הפרש האלקטרושליליות.

פרוטון חשוף

קשרי מימן

הדגשה
קשר מימן נוצר רק מהמימן הקשור קוולנטית לאטום N,O,F לבין זוג אלקטרונים של אטום N,O,F אחר, לא בהכרח אותם האטומים כמו בציור. במידה ובמולקולה יש אטום N,O,F שאינו קשור קוולנטי לאטום מימן אזי מדובר במולקולה קוטבית שיכולה להשתתף בקשרי מימן עם מולקולה אחרת לה פרוטון חשוף. להלן כמה דוגמאות של מולקולות שאינן יכולות ליצור קשרי מימן אך כן יכולות להשתתף בקשרי מימן עם פרוטון חשוף של מולקולה אחרת.

מולקולות שלא יוצרות קשרי מימן אבל יכולות להשתתף

הרשם עכשיו

התחבר

מצאת שגיאה?

עדכן אותנו!