בדומה לתרחיש בו ניכנס למכולת ונרצה לקנות בקבוק שתייה העולה 8₪ וברשותנו מטבע של 10₪ נקבל עודף. גם בבישול המלווה במתכון המגדיר את כמויות המצרכים הדרושה להכנת מנה נוכל להכניס עודף מצרכים ולקבל יותר מנות או מנגד פחות מצרכים ולקבל פחות תוצרים.
בלימודי הבגרות ויסודות הכימיה נעסוק במקרה הפשוט ביותר של גורם מגביל כך שהיחסים הסטויכיומטרים יהיו אחד לְאחד (1:1), ולכן במקרה זה כאשר לאחר המגיבים ישנם פחות מולים אזי זהו גורם מגביל הקובע את גבול התגובה.
להמחשה נבחן את התגובה הבאה בין פחמן מוצק לבין גז חמצן ליצירת דו תחמוצת הפחמן (פחמן דו חמצני). לפי תגובה מאוזנת יחס המולים הוא אחד לְאחד (1:1) משמע שמול אחד של פחמן מוצק יגיבו עם מול אחד של גז חמצן בלבד. אם ניקח שישה גרם מכל רכיב אמנם המשקלים שווים אך כמות המולים תהיה שונה.
מתוך הטבלה נוכל לסכם :
בגז-חמצן O2(g) במשקל שישה גרם ישנם כ-0.19mol ולכן צָרִיךְ 0.19mol של פחמן מוצק לתגובה מלאה, מכיוון שיֵשׁ 0.50mol אזי יִישָּׁאֲרוּ בעוֹדֵף 0.31mol של פחמן מוצק.
בפחמן מוצק C(s) במשקל שישה גרם ישנם 0.50mol ולכן צָרִיךְ 0.50mol של גז חמצן לתגובה מלאה אך מכיוון שישנם רק 0.19mol אזי גז חמצן יהיה גורם מגביל הקובע את גבול התגובה (סיום).
כמות התוצרים שייווצרו בתגובה תלוי בגורם המגביל בלבד, ולכן בהמשך לדוגמה נאמר שייווצרו 0.19mol של פחמן דו-חמצני ביחס אחד לְאחד (1:1) לגורם המגביל, גז חמצן.