בין קטיונים (יונים חיוביים) לבין אניונים (יונים שליליים) יהיו כוחות משיכה חשמליים לפי חוק קולון. במקרה של מלחים מכיוון שמדובר במטען מלא, משמע מטען הקיים כל הזמן על החלקיק בניגוד למטען-חלקי על מולקולה קוטבית, יהיו כוחות משיכה חזקים מקשרים בין מולקולריים הנוצרים בין קטבים של מטענים רגעיים.
הקשר היוני נחשב לקשר הבין אטומי או בין חלקיקי החזק ביותר, הקשר היוני חזק יותר מהקשר הקוולנטי.
המטענים הבונים את סריג המלח נמצאים במצב נַיָּיח (קבוע במקומו) ולכן לא קיימת תנועת מטען או במילים אחרות סריגים יוניים (מלחים) לא מוליכים חשמל.
כמו כל מבנה סריגי גם מלחים יהיו בעלי מבנה ענק המאופיין בצורה חוזרת (נוסחה אמפירית) ולכן בתנאי החדר ותנאים טבעיים מלחים יהיו במצב צבירה מוצק ובכדי להתיך מלח (מעבר ממוצק לנוזל) תידרש אנרגיה רבה, או במילים אחרות לחומרים יוניים תהיה טמפרטורת היתוך גבוהה במיוחד בהשוואה לטמפרטורת ההיתוך של חומרים מולקולריים (שבירת קשרים בין מולקולריים).
התמוססות סריגים יוניים
בשונה מכל מבנה סריגי הנלמד ביסודות הכימיה סריגים מלחיים יכולים לעבור תגובת התמוססות במים (המֵמֵס) וכך להתפרק ליונים בודדים המוקפים במולקולות מים, מצב הנקרא קליפת-הֲמָסָה (Solvation Shell) או כְּלוּב-מַיִם.
בקליפת המסה מולקולות המים יערכו כך שהקוטב השלילי על אטומי החמצן יפנה כלפי הקטיון (יון חיובי) ובאופן דומה הקטבים החיוביים על אטומי המימן יפנו כלפי האניון (יון שלילי).
לאחר תהליך ההתמוססות בו כל היונים המרכיבים את הסריג היוני ייפרדו נאמר שהמלח הומס ולכן יהיה במצב צבירה מְמוּיָם (מְמֻיָּם) שיסומן ב-aq (מים, Aqua). לאחר תהליך ההתמוססות היונים הופכים ניידים וכתוצאה מכך ניתן להעביר מטען או במילים אחרות תמיסה מימית של תרכובת יונית מוליכה חשמל.
לא כל המלחים (סריגים יוניים) מתמוססים באופן מלא, ישנם מלחים קלי תמס שיעברו התמוססות מלאה במים ולעומת זאת ישנם מלחים קשי תמס שיעברו התמוססות חלקית בלבד.