קרינה היא תופעה בטבע בה נפלטים תת חלקיקים או אנרגיה בקו ישר, קֶרֶן. קרינת אלפא α היא קרינה בה נפלטת קבוצה של תת חלקיקים שכוללת שני פרוטונים p⊕ וְשני נויטרונים n0. נהוג לתאר את קרינת אלפא α כְּקרינה שפולטת גרעין אטום הליום שייקרא "חלקיק אלפא". חלקיק אלפא α ניפלט מגרעין האם, האיזוטופ ההתחלתי, שאיננו יציב.
לרוב התנאי לפליטה של קרינת אלפא הוא גרעין בלתי יציב כי גדול (כבד) מהרגיל. לדוגמה אורניום-238 238U הוא איזוטופ עם 146 נויטרונים n0, פי 1.6 יותר ביחס לפרוטונים p⊕. לאיזוטופ 238U יש כמות נויטרונים גדולה יחסים בהשוואה לרוב האטומים ולכן יעבור דעיכה ליצירת אטום יציב יותר. מנגד לכך לאטום 4He יש יחס בין פרוטון לְנויטרון של 1:1.
לאחר תהליך הדעיכה בפליטת קרינת אלפא α נוצר גרעין חדש, נוצר אטום חדש וְשונה. לגרעין החדש יהיו שני פרוטונים p⊕ פחות ולכן המספר האטומי Z יקטן ב-2 יחידות. בנוסף נפלטים גם שני נויטרונים n0 ולכן מספר המסה שסוכם את הפרוטונים והניטרונים קטן ב-4 יחידות.
קרינת אלפא α היא קרינה חלקיקית שמורכבת משני פרוטונים p⊕ וְשני נויטרונים n0. לכן לקרני אלפא α יהיה מטען חיובי. משמע שקרני אלפא שיעברו דרך שדה מגנטי בין שני לוחות טעונים יימשכו לצד השלילי.
קרינת אלפא נחשבת לקרינה החלקיקית החלשה ביותר. חלקיקי אלפא שנפלטים אינם חזקים מספיק לחדור רקמות ביולוגיות. לחלקיקי אלפא אין מספיק אנרגיה כדי לחדור דף נייר כמו שנמצא במחברת. למרות זאת עדיף להימנע מחשיפה ממושכת למקור קרינת אלפא כי זו קרינה מייננת ולכן מסוכנת.
כיום יש שימוש בחומרים להם גרעין לא יציב שפולט חלקיקי אלפא בגלאי עשן, קוצבי לב ובחיישנים לשימוש במעבדות חקר. במוצרים ביתיים כמות החומר הרדיואקטיבי היא מזערית מאוד. בנוסף קרינת האלפא שנפלטת לא תעבור את עטיפת המוצר בדרך כלל.
תבניות תגובה נפוצות לניסוח הדעיכה האטומית:
או
שימו לב שחוק שימור החומר בא לידי ביטוי. מספר הפרוטונים p⊕ הכולל וְהנויטרונים n0 הכולל יהיו שווים במגיבים ובתוצרים.
